אמנות והגות בשדה הפמיניסטי יוצרות ביניהן חיבור ייחודי ומקיימות יחסים של הפריה הדדית. זהו חיבור בעל השפעה על תחומים שהם מחוץ לשדה האמנות והתיאוריה: מבנים חברתיים, פוליטיקה וכלכלה, וחייהם האישיים של נשים וגברים.

ארצות-הברית של שנות השבעים של המאה העשרים מסמלת רגע היסטורי מיוחד שבו נוצר חיבור מסוג זה. האמנות הפמיניסטית החלוצית נוצרה בתקופה של מהפכות חברתיות מכריעות. בראש ובראשונה, התנועה לשחרור האישה, ולצדה תנועת ההיפים והשחרור המיני; ההתנגדות למלחמת וייטנאם; והתנועות לזכויות האפרו-אמריקנים ולזכויות ההומואים והלסביות. תקופה זו עוררה קבוצה גדולה של אמניות לחבור לאקטיביזם הפוליטי-הפמיניסטי בן הזמן, והותירה חותם עמוק על תולדות האמנות. ספר מרתק זה מעמיד, לראשונה בשפה העברית, גוף ידע סדור אודות אמנות והגות פמיניסטית, ומעלה סוגיות ערכיות ופוליטיות.

פרק ייחודי מוקדש לקשרים בין האמנות הפמיניסטית האמריקנית ובין אמנות נשים ישראלית והשדה התרבותי והפוליטי המקומי. קשרים אלו מדגישים את הרלוונטיות של ההתפתחות בארצות-הברית לזו שבארץ, ומנסחים כלים ביקורתיים לדיון בנושאים המרובדים של מגדר - מעמד וכלכלה, אתניות וזהות, משפחה ואימהות, צבא וביטחון, ועוד.